דיוקן של מנהיגות בישראל במחקר פעולה משתף

כותבת: ד"ר שלי אינדיגאו מחקר פעולה משתף הוא מתודולוגיה המשלבת מחקר עם פעולה חברתית, כאשר הנחקרים הופכים לשותפים פעילים בתהליך המחקר. ד"ר שלי אינגדאו, חברת סגל בכיר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, מנהלת המעבדה לחקר הגירה, חוסן ומגדר, יחד עם גדעון אגז'ה, אמן-צלם המתעד את ההיסטוריה של יהודי אתיופיה, ועם מנהיגים ממוצא אתיופי בעבר ובהווה, סטודנטים ומבקרי התערוכה "מרי", דיוקן של מנהיגות בישראל, יצרו מרחב שיתופי שבו הסיפורים האישיים הפכו לנרטיב קולקטיבי של חוסן, עוצמה וגבורה ותובנות למנהיגות המודרנית במאה ה-21. 

פרויקט מחקר זה כלל צילום תמונות של המנהיגים לתערוכה, ראיונות עומק של סיפורי חיים, תערוכה וכנס משותף בין המנהיגים, בני הקהילה, סטודנטים ואנשי אקדמיה. שיטה זו אפשרה להם לתעד ידע באמצעות אמנות ובו בזמן, ליצור תהליך של העצמה והעמקת המודעות והתובנות ביחס למנהיגות בעבר ובהווה. גישה זו יחד עם הגישה הנרטיבית, חשפה את העושר והמורכבות שמאחורי דמויות המנהיגות השונות ואת משמעות המנהיגות כפי שהיא משתקפת ונתפסת על ידי המנהיגים, הסטודנטים ומבקרי התערוכה.

עיקרי הממצאים:

מנהיגות רוחנית

במרכז הסיפור עומדות דמויות המנהיגות הרוחנית אשר מדגימות את הגשר בין המסורת העתיקה של יהדות אתיופיה לבין המציאות הישראלית המודרנית, תוך כדי לקיחת סיכונים כדי לשמר את המורשת הרוחנית הדתית. לצד המנהיגות הרוחנית הגברית, המחקר חושף את תפקידן החיוני של הנשים בשימור המסורת ובבניית רשתות תמיכה קהילתיות. דמויות של נשים פורצות דרך, מדגימות כיצד מנהיגות אינה תמיד באה לידי ביטוי בעמדות רשמיות, אלא לעיתים קרובות פועלת ברקע, מחזקת את מרקם החיים היומיומי של הקהילה.

מנהיגות שצמחה במסע 

המאבק לעלייה לישראל היווה זירה מרכזית להתפתחות מנהיגות ייחודית. דמויות רבות הקדישו את חייהם למאבק להכרה ביהדותם של יוצאי אתיופיה ולמימוש זכאותם לעלות לישראל.

במקביל, סיפורים מרגשים של מנהיגים שצמחו תוך כדי המסע ולקחו על עצמם להוביל קבוצות מהכפרים באתיופיה לסודן והצליחו להעלות לישראל הרבה נפשות, ודמויות של נשים וגברים שלקחו חלק בפעילות ציונית מחתרתית, על אלה מדגימים כיצד מנהיגות צמחה "מלמטה", מתוך הצורך והמציאות בשטח.

המחקר חושף גם סיפורם של צעירים רבים שנטלו תפקידי מנהיגות מורכבים בגיל צעיר מאוד. אסירת ציון בת 13 בלבד שעברה עינויים, מנהיגים צעירים שהיו רועי צאן בגיל 13 והפכו כבר בגיל 17 לשליחי מוסד. כל אלה מספקים דוגמאות נוספות לנחישות ולאומץ שאפיינו את הדור הצעיר.

מנהיגות שצמחה בישראל: המאבק לצדק ולשוויון

עם ההגעה לישראל, המאבק לא הסתיים אלא לבש צורה חדשה - המאבק לצדק חברתי ושוויון. דמויות מפתח, הפכו לפעילות מרכזיות נגד אפליה ואלימות משטרתית והן מדגימות כיצד טרגדיה אישית יכולה להפוך למנוף לשינוי חברתי.

במקביל, מנהיגות צבאית והקרבה למען המדינה מהוות פרק משמעותי בסיפור. דמויות של צעירים, מנהיגים מבטיחים שנפלו בקרב, מייצגות את המורכבות של זהות הדור הצעיר - מחויבות למאבק אזרחי לצדק ושוויון, לצד נכונות להקרבה עבור הגנה על המדינה. האבסורד הגדול הוא, שהמדינה מאבדת את האנשים האיכותיים ביותר במלחמות שלא נגמרות ומותירה חלל כבד בקרב משפחות רבות.

מנהיגות משולבת

מה שמייחד את המנהיגות האתיופית-ישראלית היא היכולת לצמח מלמטה, להמשיך במנהיגות בישראל בזירות שונות, הן במנהיגות פורמלית והן במנהיגות בלתי פורמלית. מנהיגות זו מדגימה את היכולת לקחת ערכים ומיומנויות שנרכשו בהקשר מסורתי ולתרגם אותם לפעילות משמעותית בחברה מודרנית.

לקחים למנהיגות במאה ה21 

במחקר זה התגלו גם תובנות משמעותיות הרלוונטיות למשבר המנהיגות שאנו חווים כיום בישראל ובעולם. כפי שציין אמג'ד, (29), סטודנט לעבודה סוציאלית, מבקר בתערוכה ומנהיג בעצמו: 

 "היום מנהיגות מתבססת בעיקר על אינטרסים אישיים, כלכליים. הרבה טפל, הרבה חוקים שלא משרתים אף אחד או משרתים רק כמה מחברי הקבוצה או מחברי הקהילה, שהם בד"כ מהמעמד היותר חזק... אני מרגיש שפשוט העולם חוזר על עצמו כל הזמן... ואנחנו מתקרבים למלחמת עולם שלישית ואנחנו רואים שזה  קורה בכל העולם ולא רק אצלנו". 

דבריו של אמג'ד מדגישים את הצורך במנהיגות אחרת בישראל ובעולם. מנהיגות הצומחת מלמטה, מתוך צרכי הקהילה ומחויבות עמוקה אליה. עקרונות אלה נדרשים במיוחד, כדי להוביל שינוי בחברה הישראלית המגוונת והמקוטבת.

הנרטיבים של המנהיגים, הסטודנטים ומבקרי התערוכה, חושפים סיפורי חיים ועקרונות של מנהיגות  חשובים ומהווים מקור לתובנות עמוקות על טבעה של מנהיגות בעידן של הגירה, מלחמות ושינוי חברתי מואץ; תובנות הרלוונטיות לכל חברה המתמודדת עם אתגרי מנהיגות בעולם.

ובנימה אישית

בהתבוננות על המציאות המנהיגותית בישראל ובעולם, הגעתי למסקנה שקיימת דרך אחרת. מנהיגות ראויה משלבת ערכים עם מקצועיות ומתמקדת בעיקר תוך התעלות מעל לפוליטיקה הקטנה, כשטובת האזרח בראש מעייניה. אני מאמינה שחברות מצליחות הן אלו שבהן האזרחים לוקחים אחריות, מגלים מעורבות ובוחרים מנהיגות כזו. האחריות לשינוי מוטלת גם עלינו - בהבנה של מהי מנהיגות ראויה ובבחירות שאנו עושים.