הפרטיות שלנו תחת סכנה: השפעת הבינה המלאכותית על אוטונומיה

מאת: עו"ד קאסה מקונן, בוגרת "עולים ביחד"

בעשור האחרון הבינה המלאכותית הפכה לאחת הטכנולוגיות המשפיעות ביותר על חיינו, כמעט בכל תחום – מקניות אונליין ועד תחבורה חכמה. אך לצד היתרונות העצומים, מתעוררת דאגה גוברת בנוגע להשפעתה של הבינה המלאכותית על האוטונומיה והפרטיות שלנו.

מידע אישי תחת זכוכית מגדלת

המערכות המתוחכמות לא רק אוספות מידע אישי בכמויות עצומות, אלא גם מעבדות אותו בצורה שמאפשרת לנבא, להשפיע ואף לכוון את התנהגותנו.

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות מואצת של בינה מלאכותית יוצרת- (Generative AI) –טכנולוגיה שיכולה ליצור תוכן חדש ומקורי על סמך נתונים שהוזנו לה. מדובר במערכות המסוגלות להפיק טקסטים, תמונות, מוזיקה, קוד תוכנה ועוד, תוך חיקוי סגנונות ותבניות שנלמדו מהנתונים.

השליטה במידע מתערערת

הבינה המלאכותית מתבססת על אלגוריתמים המעבדים כמויות עצומות של נתונים, הכוללים לעיתים קרובות מידע אישי רגיש – כמו הרגלי גלישה, מיקום גיאוגרפי, נתונים ביומטריים או אפילו שיחות פרטיות. כל פרט עשוי לשמש ליצירת פרופילים אישיים מדויקים, המכוונים פרסום, מנתחים התנהגות ואף מקבלים החלטות אוטומטיות בשמנו.

הבעיה מתחילה כאשר אנו מאבדים שליטה על הנתונים שלנו: במקרים רבים, משתמשים אינם מודעים לכך שהמידע שלהם נאסף או מנוצל. השימוש המוגבר בבינה מלאכותית עלול להוביל לדליפות מידע, מעקב צמוד אחר פרטיות המשתמשים, ואף לפגיעות חמורות בזכויות הפרט.

האתגרים המשפטיים

חשש נוסף נוגע לקבילותן של ראיות שנוצרו על-ידי מערכות בינה מלאכותית, וזאת בעיקר לאור הקושי לבסס את מהימנותן. שימוש בטכנולוגיות אלו עשוי להוביל גם להפליה ולאי-שוויון, כפי שניתן לראות בפסיקות בתי המשפט לאורך השנים:

●      שימוש שלא כדין במידע ביומטרי ופרסום תמונות וסרטונים ללא הסכמה

●      הפליה בקביעת זכאות להלוואות מבנקים של אוכלוסיות מסוימות

●      העדפה מפלה בבחירת מועמדים לעבודה בשל הטיות באלגוריתמים

בפסק דין שניתן לאחרונה בבג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים (נבו 23.2.2025), נדון מקרה בו הוגשה עתירה שהוכנה תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית והפנתה לאסמכתאות שלא היו ולא נבראו.

במסגרת פסק הדין, בית המשפט העליון דן, בין היתר, באתגר נוסף העולה מהשימוש הגובר בבינה המלאכותית והוא תופעה המכונה הזיות הבינה המלאכותית (AI hallucinations). מדובר בתופעה בה מערכת בינה מלאכותית 'הוזה', למעשה יוצרת תוכן המכיל מידע כוזב או מטעה המוצג כעובדה עניינית והגיונית. מסיבה זו, יש המסתמכים על מידע זה מבלי לוודא את נכונותו.

בהקשר זה, בית המשפט העליון מדגיש כי שימוש שעושים עורכי דין בכלי בינה מלאכותית אינו פוטר אותם מאחריותם ומשיקול דעתם המקצועי. נקבע כי אין הם רשאים להגיש לבית המשפט כתבי בית-דין שלא נבדקה אמינותם ודיוקם, תוך הסתמכות עיוורת על הכלים האמורים.

יתרה מכך, בית המשפט מבהיר כי עורך דין המגיש כתב בית-דין שתוכנו בדוי, תוך שהוא נסמך על אסמכתאות שאינן קיימות, מועל בחובותיו, כלפי בעל הדין אותו הוא מייצג; כלפי בית המשפט; כלפי הצד שכנגד; וכלפי מקצוע עריכת הדין.

המלצות מעשיות לשמירה על פרטיותנו

קביעת בית המשפט מדגישה את הצורך בשימוש זהיר ואחראי בטכנולוגיות AI  בכל התחומים, הן בחיים המקצועיים והן בחיים האישיים. הנה כמה המלצות מעשיות:

1. הגדרת פרטיות במכשירים - בדקו את הגדרות הפרטיות במכשירים ובאפליקציות, וודאו שאין גישה מיותרת לנתונים אישיים.

2. הסכמה מודעת - קראו את תנאי השימוש וודאו שאתם מסכימים לאופן שבו הנתונים שלכם נשמרים ומשפיעים על החלטות המערכת.

3. הימנעות משיתוף מידע רגיש - בעת שימוש בצ'אטבוטים או כלים אוטומטיים, הימנעו משיתוף פרטים כמו נתוני חשבון בנק, מספרי תעודות זהות או פרטים רפואיים.

4. בדיקת מהימנות - כשמסתמכים על מידע שנוצר ע"י טכנולוגיית AI במיוחד בהקשרים משפטיים, בדקו את מקור המידע וודאו שהמידע לא זוהה כלא מהימן או מסולף.

5. שימוש באימות דו-שלבי -הגבירו את ההגנה על חשבונותיכם במערכות ובאתרים באמצעות אימות דו-שלבי.

לצד המלצות אלה, למדינה ולרשויות אחריות רבה להסדיר את השימוש בטכנולוגיות אלו ולוודא שהן עומדות בדרישות פרטיות מחמירות, תוך פיקוח על אופן איסוף, עיבוד ושימוש בנתונים אישיים