עמותת "עולים ביחד" נוסדה בשנת 2007 על ידי עו"ד יפעת עובדיה ואדווה הדר במטרה ליצור שילוב תעסוקתי הולם של אקדמאים מצטיינים ישראלים ממוצא אתיופי במשק הישראלי. מאז ועד היום פועלת העמותה להובלה ומימוש מצויינות בקרב ישראלים ממוצא אתיופי ומקדמת מוביליות חברתית על ידי השכלה גבוהה ותעסוקה איכותית. פעילות העמותה מסייעת למאות צעירים לסלול את הדרך להצלחה באמצעות מגוון רחב של מענים, תוך הסרת חסמים בשוק התעסוקה.

​

החזון שלנו:

​

"עולים ביחד" פועלת לשיתוף מיטבי של ישראלים ממוצא אתיופי על ידי קידום מוביליות חברתית-כלכלית, כאינטרס לאומי ומתוך שאיפה לחברה ישראלית מגוונת, שוויונית וצודקת.
 

​

בסוף שנת 2023 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 171.6 אלף תושבים, שהם כ-2% מהאוכלוסייה הכללית. 93.6 אלף ילידי אתיופיה ו-78.0 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה. צעירים בגילאי 16-40 הם הקבוצה הדומיננטית בקהילה, רובם ילידי הארץ או שעלו ארצה כילדים קטנים. רובם המוחלט התחנכו במערכת החינוך הישראלית ומעורים בחברה הישראלית.

בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) ניגשו לבחינות הבגרות 2,408 תלמידים בכיתות יב ממוצא אתיופי. שיעור הניגשים לבחינות הבגרות היה 93.4%, לעומת 95.2% בקרב כלל החינוך העברי. שיעור הזכאות לתעודת בגרות עמד על 77.7%, בהשוואה ל-85.6% בחינוך העברי. 55.1% מתלמידי יב יוצאי אתיופיה קיבלו תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות, לעומת 76.0% מכלל תלמידי החינוך העברי.

בהמשך, רק 23.1% ממסיימי התיכון ממוצא אתיופי המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, לעומת 47.9% מכלל מסיימי התיכון בחינוך העברי. מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה עלה מ-3,194 בתשע"ז (2016/17) ל-4,144 בתשפ"ד (2023/24), עלייה של 29.7%. לשם השוואה, במספרם של שאר הסטודנטים היהודים והאחרים חלה עלייה של 3.9% בלבד. 

בחינה מעמיקה יותר בנתוני הגדילה מלמדת כי ישראלים ממוצא אתיופי למדו בעיקר במכללות האקדמיות – 60.4% (לעומת 37.6% בקרב שאר הסטודנטים היהודים והאחרים), ופחות באוניברסיטאות – 27.5% (לעומת 50.0% בהתאמה). חלקם של הסטודנטים יוצאי אתיופיה בקרב כלל הסטודנטים היה נמוך: באוניברסיטאות – 0.8%, במכללות האקדמיות – 1.1%, ובמכללות האקדמיות לחינוך – 1.3%.

בתחומי הלימוד, אחוז הסטודנטים ישראלים  ממוצא אתיופי במקצועות ה- STEM היה נמוך (16.7%) משמעותית מהאחוז בקרב שאר הסטודנטים (31.4%) פער דומה גם במקצועות ההייטק, השיעור עמד על 9.7%.

בעולם התעסוקה, כמעט שלא צומצמו פערי השכר בין אקדמאים ממוצא אתיופי לבין אקדמאים מכלל האוכלוסייה בשש השנים האחרונות. קיים ייצוג חסר של ישראלים ממוצא אתיופי במשרות איכות וניהול: בעוד באוכלוסייה היהודית 12% הם בעלי משלח יד ניהולי, בקרב ישראלים ממוצא אתיופיה רק כ-2% מועסקים במשלח יד ניהולי. פער דומה קיים גם במשלח יד אקדמאי: 31% באוכלוסייה היהודית לעומת 7% בלבד בקרב ישראלים ממוצא אתיופי.

הנתונים האלה מצביעים על צורך אסטרטגי להגדיל את היקף המשתתפים במסלולי האצה להשכלה ותעסוקה, ולתמוך בסטודנטים בתחומי לימוד מגוונים, במיוחד הנדסות ומדעים המזוהים כמקצועות העתיד. המטרה היא להאיץ ולהגדיל את התשואה בשוק העבודה, תוך שימוש בהשכלה כמנוף למוביליות כלכלית וחברתית.

כארגון המוביל מצוינות ומנהיגות זה כמעט שני עשורים, אנו מחויבים להוביל משימה זו של שינוי חברתי עם ישראלים ממוצא אתיופי. זאת באמצעות התערבות רב-מערכתית הנוגעת למרחבים שונים בחברה הישראלית, למען האינטרס החברתי והלאומי של מדינת ישראל כולה.