צפיה בסירטונים
| הוסף למועדפים | עברית | English |
עמוד הבית
התוכנית
העמותה
להתנדב
לתרום
כתבות
ידיעון
פורום
גלריה
צור קשר
כתבות

ברכת אדוה הדר לבוגרי מחזור א'

נאמרו במסיבת הסיום של מחזור א'

ביולי 2006 יצא לאוויר העולם – התינוק, עולים לצמרת (שמה הקודם של "עולים ביחד").
והימים  ימי ראשית הקיץ – ימי ראשית.  בבוסתנים צבר ועץ הזית – רוח חרישית.
הלך עבר ודרך עפר. במדינת ישראל – מלחמת לבנון השניה, מלחמת היוהרה  והסתם. אווירת דכדוך, אכזבה, כעס, ייאוש ועצב גדול. ובמקום אחר, בשקט ובצנעה קורם עור וגידים ומתמש הפרויקט. בשלוש זירות שונות קורים דברים מקסימים:

    •  במרכז הבינתחומי בהרצליה נערכים מרכזי הערכה
    •  מסע להכרות וגיוס מעסיקים פוטנציאלים לקליטת נבחרי התוכנית.
    • גיוס מתנדבים


במרכזי ההערכה, התרגשות גדולה. מפגש ראשון עם המועמדים שהוביל להתאהבות הגדולה, ולא בכדי. אנחנו, יפעת ואני ואנשי המקצוע כולנו פארנג'ים שהתגייסו בשמחה ובהתנדבות  לסייע לנו לבחור את המצטיינים שבמצטיינים, חלקנו שלא לומר רובנו, במפגש ראשון עם יוצאי אתיופיה. נפעמנו: הצבעוניות, היופי, מאור הפנים, האדיבות והנעימות. הידע, השכל והרהיטות . הבנו שאנחנו בצרות  יהיה קושי לבחור את הנבחרת מבין כל הטוב הזה.

ואילו אצל המעסיקים, חווית ההתרגשות חוזרת. החששות מחוסר עניין, מאי הבנה ומדחייה התפוגגו באחת. עוד ארגון ועוד אחד ועוד ועוד נלכדים ברשת, אנחנו מתלהבות ומצליחות להלהיב –את מי ואת מה לא : מנכ"לים בכירים ביותר במשק הישראלי, חכי"ם, יו"ר הסוכנות, אנשי תקשורת, מנהלי מש"א, רכזי גיוס, קשרי קהילה מצטרפים בזה אחר זה למשפחת עולים ביחד לצמרת ההולכת וגדלה.

ואחרונים חביבים- המתנדבים, אנשי המקצוע מובילי מרכזי הערכה, מנטורים, חונכי האנגלית, אנשי האקדמיה, אנשים טובים שבאו כי קראנו להם ונשארו כי גם הם ממש כמותנו נשבו בקסם. הם הביאו בעקבותיהם את חבריהם שהביאו את חבריהם, והנה אנו בארץ ישראל היפה והטובה חוויה מתקנת ומעוררת תקוות.

פרויד קבע כי רגעי האושר הם ספורים ו...........חולפים מהר . אם יורשה לי אחלוק עליו:

  • לשמוע את צהלות השמחה של הבטם רגע אחרי שיצאה מראיון במיטב  בית השקעות, מתקשרת ומודיעה שזה המקום בו היא חייבת לעבוד ויומיים אח"כ היא מתבשרת שהתקבלה, זהו רגע של אושר.
  • לקבל אישור מתפעל על האיכויות של מר צבי זיו  לאחר שראיין 4 משתתפים, התפעלות שהפכה לרצון לסייע ולגייס עוד ועוד מנכ"לים על מנת לעשות את ההבדל . אם זה לא אושר שנמשך יותר מרגע , אז מה זה אושר וגם תקווה ?
  • להיות שותפה בלבטיו של יובל במי לבחור מבין שלושה  מקומות עבודה מובילים ומתגמלים שמעוניינים בו , זה הערכה  והוכחה למצוינות !
  • להתבשר שבני התקבל לפרקליטות, לראותו  חי ונושם את התיקים עליהם מופקד ולבטוח בו שהוא עוד יגשים את חלומו להיות שופט במדינת ישראל, זה אושר גאווה ואמונה.
  • להרים כוסית שמפניה בימי שישי כפתיח  לסדנאות לכבוד גדי כשהתקבל  לבנק הפועלים, חגית כשהתחילה עבודתה באנליסט, ומשה המהנדס ב-ECI  , שבמשך 8 חודשים חיכה בדריכות ובחששות להזדמנות ומאז החיוך הענק והמשגע שלו לא סר מפניו, דבורה בהרצוג פוקס נאמן, דניאל בדלוייט ועוד ועוד... זה אושר וגם הקלה.
  • לקבל מיוני וובשת טלפון ביום שישי לפנות בוקר, ולשמוע את קולו העמוק והשקט המבשר באושר כי נולד  לו בן בכור ולנו לפרויקט הילד הראשון  -  שמחה גדולה ואושר רב. לימים מצטרפים  לדביר שחר, אביה, עילאי והתאומות לבית אלמשט ואנחנו משפחה מרובת פעוטות.
    לשחרר את יוני מסדנת העשרה ביום שישי כי הוא חייב להגיע לעבודה מאחר ומונה לנהל פרויקט בתמי 4, לשמוע מאשתו איך עולים לצמרת הפכה את משפחת וובשת למשפחה מאושרת  - איך  לקרוא לזה אם לא אושר ? !
  • להציץ מבעד לדלת הכניסה של סניף בנק דיסקונט בהרצליה ולראות את מולו נותן שרות ללקוחות הבנק בנועם ובאדיבות, לשמוע את אדמסו מרצה  כמו שרק הוא יודע בנושא בריאות מונעת וצמחי מרפא לחברי הקב', להשתתף בחתונתו של זמנה שמכבד  את מולו ואדמסו להיות עדים בחתונתו למרות שלפני שנה עוד לא הכיר אותם - זה אושר כפול וגם מכופל !
  • להשתתף כאורחת בגיבושון סוף שבוע בהפקה עצמית להתבונן ולראות את הקשרים הנרקמים וההופכים פרטים לקב', את הכיף של להיות ביחד, לחוד חידות באמהרית באמצע הלילה. להשתתף בדיונים בנושאים כל כך טעונים- כמו תופעת הגזענות והגיטוזציה   בהנחייתה הנבונה של רינה  שעולה בחכמתה על מורתה מכיתה ג' בוודאות. לא אתפלא אם גם על זו של המרצה שלה לתואר שני באונ' העברית בירושלים ומעתה לקרוא לה ר. ויפה השתיקה לסיבה.
  • לשמוע באותו סוף שבוע  ביקורת וקצת כעס - גם זה אושר גדול כי זו אות ועדות לכך שנותנים בנו אמון, ובעיקר כשזה מלווה במשפט המשך האומר: ”ואנחנו רוצים לקחת אחריות ולנווט לצידכן את מחזור ב' ”  - זה כבר מתקרב לאושר עילאי.
  • לשמוע את יוני וורקנך מביע משאלה שנהפוך מפרטים לקב' ומנבחרת למשפחה גדולה הכוללת את משתתפי התוכנית, המעסיקים, המתנדבים כשכל אחד מביא עמו את  משפחתו ואנו הופכים לחבורה ענקית ומשמעותית ולהצליח להגשים את משאלתו משאלתנו מיום ליום זהו האושר העילאי, אושר גדול שלא יחלוף לו כה מהר ושפרויד יתהפך לו בקבר...

ואתם יקירי בוגרי מחזור א' ממש
"כמו אווז הבר שחולף בשמי הערב
הוא טס בראש החץ לא נרתע מן המרחק
והאינסטינקט מראה ובורא לו את הדרך“
משהו בכם יאמר לכם המשיכו בדרכם !
לכו ישר,אל תפחדו,אל תכעסו, אתם כבר לא לבד !!
 וכמו העץ שקם לתחייה מן השלכת משהו בכם יאמר לכם המשיכו בדרככם !"

תגובות הגולשים
1  .  

התוכנית הינה מצוינת !! אדוה תרומתך ותרומת חברך הינם מהתרומות הנדירות ביותר שיש במדינה ובכלל בקרב הקהילה . בחור אקדמאי יוצאי אתיופיה שהיה שומר בקניונים ,מובטל והייאוש גברה אצלו מיום ליום, להביא אותו לתוכנית ולהפוך אותו למצטיין זו אחת התרומות המקודשות ביותר בחברה הישראלית . מכאן ניתן להבין בקלות שתוכנית תהפוך את האקדמאים יוצאי אתיופיה כמובלים בהרבה תחומים בחברה הישראלית ולא רק בתחום המקצועי שלהם . אתם מובילי התוכנית יצרתם תנופה אדירה והשאיפות לעתיד בקרב אקדמאיים יוצאי אתיופיה הפכה לאתגר החשוב ביותר לכן זו תרומה אדירה ונדירה לקהילתנו . אני בטוח האקדמאים אלה לא רק היו מובלים בתחום המקצועי שלהם אלה גם יהיו הדור שינהיג את הקהילה בתחומים רבים. אני חושב קהילה ללא הנהגה משכילה בתחומים שונים אין לה קיום . אתם מובילי התוכנית אפשרתם את קיום של הקהילה . יחד עם זאת אמירתו של ד"ר עודד שריג "אם נביא למצב שהתוכנית תשמיד את עצמה – הצלחנו !" מאוד חשבה בעיני . אמרה זו לא צריכה להיות "סיסמא" אלה חייבת להתממש בצורה מושכלת . כמו שנאמר " כל אדם הוא גם רב וגם תלמיד. משפיע ומושפע מקבל ונותן. (הרב יוסף דב סלובצקי ) " . אני חושב שתי אמרות האלה יביאו לכך שהתוכנית תשמיד את עצמה . לסיום , אדוה יישר כוח והצלחה במשך !

מולועלם , תאריך : 12.07.08


| צור קשר | גלריה | פורום | ידיעון | כתבות | לתרום | להתנדב | העמותה | התוכנית | עמוד הבית |
כל הזכויות שמורות לעמותת עולים ביחד - באנדליי וודליי © 2008 . | עיצוב אתר מיה סימון | תכנון ,בניה ואחזקת אתר יעקב סמואל | ניהול המידע באתר שלומית גרוסמן.