ברכת אדוה הדר לבוגרי מחזור א' נאמרו במסיבת הסיום של מחזור א' ביולי 2006 יצא לאוויר העולם – התינוק, עולים לצמרת (שמה הקודם של "עולים ביחד"). והימים ימי ראשית הקיץ – ימי ראשית. בבוסתנים צבר ועץ הזית – רוח חרישית. הלך עבר ודרך עפר. במדינת ישראל – מלחמת לבנון השניה, מלחמת היוהרה והסתם. אווירת דכדוך, אכזבה, כעס, ייאוש ועצב גדול. ובמקום אחר, בשקט ובצנעה קורם עור וגידים ומתמש הפרויקט. בשלוש זירות שונות קורים דברים מקסימים: במרכזי ההערכה, התרגשות גדולה. מפגש ראשון עם המועמדים שהוביל להתאהבות הגדולה, ולא בכדי. אנחנו, יפעת ואני ואנשי המקצוע כולנו פארנג'ים שהתגייסו בשמחה ובהתנדבות לסייע לנו לבחור את המצטיינים שבמצטיינים, חלקנו שלא לומר רובנו, במפגש ראשון עם יוצאי אתיופיה. נפעמנו: הצבעוניות, היופי, מאור הפנים, האדיבות והנעימות. הידע, השכל והרהיטות . הבנו שאנחנו בצרות יהיה קושי לבחור את הנבחרת מבין כל הטוב הזה.
ואילו אצל המעסיקים, חווית ההתרגשות חוזרת. החששות מחוסר עניין, מאי הבנה ומדחייה התפוגגו באחת. עוד ארגון ועוד אחד ועוד ועוד נלכדים ברשת, אנחנו מתלהבות ומצליחות להלהיב –את מי ואת מה לא : מנכ"לים בכירים ביותר במשק הישראלי, חכי"ם, יו"ר הסוכנות, אנשי תקשורת, מנהלי מש"א, רכזי גיוס, קשרי קהילה מצטרפים בזה אחר זה למשפחת עולים ביחד לצמרת ההולכת וגדלה. ואחרונים חביבים- המתנדבים, אנשי המקצוע מובילי מרכזי הערכה, מנטורים, חונכי האנגלית, אנשי האקדמיה, אנשים טובים שבאו כי קראנו להם ונשארו כי גם הם ממש כמותנו נשבו בקסם. הם הביאו בעקבותיהם את חבריהם שהביאו את חבריהם, והנה אנו בארץ ישראל היפה והטובה חוויה מתקנת ומעוררת תקוות. פרויד קבע כי רגעי האושר הם ספורים ו...........חולפים מהר . אם יורשה לי אחלוק עליו: לשמוע את צהלות השמחה של הבטם רגע אחרי שיצאה מראיון במיטב בית השקעות, מתקשרת ומודיעה שזה המקום בו היא חייבת לעבוד ויומיים אח"כ היא מתבשרת שהתקבלה, זהו רגע של אושר. - לקבל אישור מתפעל על האיכויות של מר צבי זיו לאחר שראיין 4 משתתפים, התפעלות שהפכה לרצון לסייע ולגייס עוד ועוד מנכ"לים על מנת לעשות את ההבדל . אם זה לא אושר שנמשך יותר מרגע , אז מה זה אושר וגם תקווה ?
- להיות שותפה בלבטיו של יובל במי לבחור מבין שלושה מקומות עבודה מובילים ומתגמלים שמעוניינים בו , זה הערכה והוכחה למצוינות !
- להתבשר שבני התקבל לפרקליטות, לראותו חי ונושם את התיקים עליהם מופקד ולבטוח בו שהוא עוד יגשים את חלומו להיות שופט במדינת ישראל, זה אושר גאווה ואמונה.
להרים כוסית שמפניה בימי שישי כפתיח לסדנאות לכבוד גדי כשהתקבל לבנק הפועלים, חגית כשהתחילה עבודתה באנליסט, ומשה המהנדס ב-ECI , שבמשך 8 חודשים חיכה בדריכות ובחששות להזדמנות ומאז החיוך הענק והמשגע שלו לא סר מפניו, דבורה בהרצוג פוקס נאמן, דניאל בדלוייט ועוד ועוד... זה אושר וגם הקלה. לקבל מיוני וובשת טלפון ביום שישי לפנות בוקר, ולשמוע את קולו העמוק והשקט המבשר באושר כי נולד לו בן בכור ולנו לפרויקט הילד הראשון - שמחה גדולה ואושר רב. לימים מצטרפים לדביר שחר, אביה, עילאי והתאומות לבית אלמשט ואנחנו משפחה מרובת פעוטות. לשחרר את יוני מסדנת העשרה ביום שישי כי הוא חייב להגיע לעבודה מאחר ומונה לנהל פרויקט בתמי 4, לשמוע מאשתו איך עולים לצמרת הפכה את משפחת וובשת למשפחה מאושרת - איך לקרוא לזה אם לא אושר ? ! להציץ מבעד לדלת הכניסה של סניף בנק דיסקונט בהרצליה ולראות את מולו נותן שרות ללקוחות הבנק בנועם ובאדיבות, לשמוע את אדמסו מרצה כמו שרק הוא יודע בנושא בריאות מונעת וצמחי מרפא לחברי הקב', להשתתף בחתונתו של זמנה שמכבד את מולו ואדמסו להיות עדים בחתונתו למרות שלפני שנה עוד לא הכיר אותם - זה אושר כפול וגם מכופל ! להשתתף כאורחת בגיבושון סוף שבוע בהפקה עצמית להתבונן ולראות את הקשרים הנרקמים וההופכים פרטים לקב', את הכיף של להיות ביחד, לחוד חידות באמהרית באמצע הלילה. להשתתף בדיונים בנושאים כל כך טעונים- כמו תופעת הגזענות והגיטוזציה בהנחייתה הנבונה של רינה שעולה בחכמתה על מורתה מכיתה ג' בוודאות. לא אתפלא אם גם על זו של המרצה שלה לתואר שני באונ' העברית בירושלים ומעתה לקרוא לה ר. ויפה השתיקה לסיבה. לשמוע באותו סוף שבוע ביקורת וקצת כעס - גם זה אושר גדול כי זו אות ועדות לכך שנותנים בנו אמון, ובעיקר כשזה מלווה במשפט המשך האומר: ”ואנחנו רוצים לקחת אחריות ולנווט לצידכן את מחזור ב' ” - זה כבר מתקרב לאושר עילאי. לשמוע את יוני וורקנך מביע משאלה שנהפוך מפרטים לקב' ומנבחרת למשפחה גדולה הכוללת את משתתפי התוכנית, המעסיקים, המתנדבים כשכל אחד מביא עמו את משפחתו ואנו הופכים לחבורה ענקית ומשמעותית ולהצליח להגשים את משאלתו משאלתנו מיום ליום זהו האושר העילאי, אושר גדול שלא יחלוף לו כה מהר ושפרויד יתהפך לו בקבר...
ואתם יקירי בוגרי מחזור א' ממש "כמו אווז הבר שחולף בשמי הערב הוא טס בראש החץ לא נרתע מן המרחק והאינסטינקט מראה ובורא לו את הדרך“ משהו בכם יאמר לכם המשיכו בדרכם ! לכו ישר,אל תפחדו,אל תכעסו, אתם כבר לא לבד !! וכמו העץ שקם לתחייה מן השלכת משהו בכם יאמר לכם המשיכו בדרככם !"
|