התפקיד העיקרי במינוף הוא שלנו 

 אתי יעקב, בוגרת מחזור א'

שמי אתי יעקב, בעלת תואר שני במימון ויחסים בינלאומיים ותואר ראשון בכלכלה. כיום אני משמשת כאחראית על תכנון וביצוע של סקרי חברות ביוטכנולוגיה ומחקר ופיתוח  בסקטור העסקי, באגף עסקים וכלכלה, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירושלים. את לימודי התואר השני סיימתי בגיל 23 בהצלחה, ואף זכיתי במלגת הצטיינות.  שואפת ורוצה להמשיך ללימודי דוקטורט בעתיד הקרוב.

עליתי ארצה מאתיופיה ב"מבצע משה" בשנת 1984.  זו לא הייתה עליה קונבנציונאלית , משפחה מתארגנת, מנפיקים דרקונים, קונים כרטיסי טיסה,  עולים על מטוס וכעבור מספר שעות נוחתים בארץ היעד. אצלי ואצל בני משפחתי, בדומה לרבים מהעולים מאתיופיה, זה היה מסע של ממש, מסע מפרך, שנמשך מספר חודשים במדבריות הצחיחים והפתלתלים  שבין אתיופיה לסודן. מסעם של נשים, גברים, זקנים וטף. צעדנו בלילות בעלטה מוחלטת, הסתתרנו בימים בכדי לא לעורר את חשדם של הכפריים שבדרך. חששנו שמא ידווחו עלינו לשלטונות באתיופיה וזה יהיה הסוף של המסע במקרה הטוב, או הסוף שלנו במקרה הגרוע. הדרך,  בלשון המעטה, לא הייתה קלה. חום כבד, מחסור במים, מזון ותרופות וחיות טרף היו מלווינו הקבועים. נתקלנו בלא מעט שודדי דרכים ששדדו את המעט שנותר, מורי דרך שנטשו באמצע המסע והותירו אותנו ללא מדריך באמצע שום מקום.  נותרנו חסרי אונים אך חדורי אמונה להגיע לירוסלם, ירושלים של זהב. למעלה מחצי שנה שהינו אני ובני משפחתי בסודן, במחנות הפליטים שהוקמו ע"י הצלב האדום במטרה לקלוט את פליטי המלחמה מדרום סודן ואחרים. מספרים כי למעלה מארבעת אלפים נפש נספו בדרכם לישראל. במרץ 2007 נחנכה האנדרטה לזכר הנספים בדרכם לישראל, בהר הרצל בירושלים. מבחינתי, מיקומה של האנדרטה דווקא בעיר ירושלים הוא בבחינת סגירת מעגל עבור כל אותם האנשים שלא זכו להגשים את חלומם ולהגיע לירוסלם.

ישנם לא מעט אקדמאים מוכשרים ואיכותיים בקרב הקהילה, שמועסקים במסגרת הקהילה במשרות שאינן עולות בקנה אחד עם כישוריהם והמקצוע אותו רכשו.  עבודה עם הקהילה הינה עיסוק מבורך, חיוני וחשוב מאוד, אך לדעתי,  עיסוק בעבודה התואמת את היכולות והכישורים בחברות עסקיות גדולות, בחברות ממשלתיות ואחרות יביאו לצמיחה  גדולה יותר הן מבחינה אישית והן מבחינה חברתית.
אני מאמינה באמונה שלמה שניתן לפגוש "אנשים טובים באמצע הדרך...אנשים טובים שאיתם ניתן לצעוד" אנשים עם חזון אנשים ששואפים וחולמים על חברה שוויונית וטובה יותר. המפגש שלנו עם יוזמי, תומכי ומתנדבי פרויקט "זינוק בעליה - באנדלי וודלי" הוא אחד מהם. זוהי אחת ההזדמנויות המצוינות שנקרו בדרכינו ליצור רשת ענפה של חברים ומכרים מגופים וממגזרים שונים אשר בעזרתם ובאמצעותם ניתן להתברג למקומות תעסוקה שהולמים את הכישורים והיכולות האמיתיים.  חשיפה זו מהווה מחד הזדמנות מצוינת לאנשי עסקים ובעלי השפעה כלכלית וחברתית, לראות ולהכיר מקרוב את כישוריהם של האקדמאים בקרב יוצאי אתיופיה, ומאידך הזדמנות פז לאקדמאים יוצאי אתיופיה לפרוץ ולהשתלב בעבודה בהתאם לכישורים וליכולות.
היום כולם יודעים שהמפתח להצלחה ולהשתלבות טובים יותר בחברה מערבית הם בראש ובראשונה השכלה ותעסוקה . אין לי ספק כי בשילוב קצת עזרה של אנשים וגופים שונים המינוף  של כל אחת ואחד מאיתנו יהיה מהיר וגדול יותר.  התפקיד העיקרי במינוף הוא שלנו. לכן, אני חושבת שאסור לנו לשבת ולחכות שיעשו בשבילנו ולמעננו.  עלינו לקחת את היוזמה לידינו ולשאוף מעלה. פתגם עתיק  המלווה אותי מזה שנים אומר: "חוזקה של השרשת נקבע ע"פ החוליה החלשה ביותר שלה". ככל שכל אחת ואחד מאיתנו ישאף להיות חוליה חזקה ואיתנה בשרשרת כך ניצור חברה איתנה, שוויונית וחזקה יותר.
החלום שלי הוא, שבעוד  שנים מספר נראה יותר כלכלנים, מהנדסים, רופאים, עורכי דין, אנשי רוח ואקדמאים אחרים בקרב יוצאי אתיופיה בתפקידים מובילים במגזר העסקי ובמגזר הציבורי שיהיו בין מעצבי המדיניות הכלכלית-חברתית ומקבלי ההחלטות במדינת ישראל .
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל אותם האנשים והגופים שפתחו יד ורוחב לב ונרתמו לסייע בכל דרך אפשרית לקידום ולשילוב אקדמאים יוצאי אתיופיה בשוק העבודה. תודה  לכל חברי הפרויקט המדהימים הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית, אשר תרמו רבות להפריה הדדית ולאווירת לימוד שיתוף ועשייה בלתי רגילים.

אתי אני אוהב אותך

אתי יקירתי. חג שבועות שמח לך ולבני משפחתך ולכל הקהילה האתיופית היקרה. ציטוט ממגילת רות "כי אל אשר תלכי אלך, באשר תליני אלין, עמך עמי, אלוהיך אלוהי " המעריץ מס 1

אתי יקירתי. בערב יום העצמאות ה-62 למדינה אני מאחל לך ולבני משפחתך ולכל הקהילה האתיופית היקרה הצלחה שיגשוג אושר ובריאות

אתי יקירתי.את כל כך חכמה נבונה ויפה. את מלכת שבא האחת והיחידה

אתי יקירתי.הדרך להצלחה עוברת במסלול שאת בחרת. לימודים ורכישת השכלה.צריך הרבה סבלנות עד שנגיע ליום המיוחל של שיוון מלא של העדה האתיופית בישראל לעדות המזרח לקח 40 שנה עד שהצליחו להשתלב באמריקה לקח 200 שנה עד שנבחר נשיא שחור.התקשרות מציגה רק את הדברים השלילים למרות שהעדה האתיופית זוכה לאהבה ותמיכה מהרבה אזרחים ואירגונים.אני אוהב אותך ומעריץ אותך.

אין ספק שכתבה זו נובעת מתוך מקום חזק של נאמנות לדרכך ולערכים אלהים גדלת. התרשמתי רבות מיכולתך לבטא את רחשי ליבם של אלפי צערי יוצאי אתיופיה, שחייבים לראות ולשאוף למקום בו את נמצאת ואין ספק כי דרכך עוד תצליח להגיע לגבהים רחוקים. כאקדמאית בעצמי אין ספק כי אני רואה בך כמודל ממנו אני מפנימה את דברך הכול כך נכונים!!.

"והצליח אשר שלחתיו" (ישעיהו נה' יא)

אתי יקירה! העולם נחלק למספר סוגים של בני אדם: 1. אלה שלוקחים את גורלם בידיהם ומטביעים חותמם על ההיסטוריה האנושית. 2. אלה המחכים תוך תלותיות שהאחר ינהל את חייהם וגורלם יפתור את צרותיהם באשר הם עפ"י החלטתו כפטרון וכתובת שעל פיו יישק דבר. אתי, את משתייכת לסוג הראשון, לאותם אנשים כריזמטיים יוצאי דופן שנועדו לגדולות, מתוקף אישיותם, מתוקף חינוכם, אנשים הלוקחים את גורלם בידיהם תוך שאיפה למצוינות והגעה אל היעד תוך אמונה במי שהם ובכישוריהם ללא התפשרות, ללא הנחות על אף הקשיים, אל אף המכשולים. אומנם ברור לי כי תוכנית עולים לצמרת לא הייתה הגורם שדחף להיותך היכן שאת ושהגעת לאן שאת בעבודה קשה ועקבית יחד עם אישיותך המקצועית המופלאה והנדירה, מבלי שאחרים ירככו את הדרך עבורך, כל זאת ללא פשרה ואמונה מוחלטת במה שאת., כי זו מי שאת: מצוינות ומקצועיות מבלי לאבד את אלמנט האנושיות והיותך מחוברת לתרבותך ועברך- גאווה לכל בני הקהילה ויקירייך. תוכנית עולים לצמרת המדהימה, קיבלה זכות בכך שלקחת חלק בהכשרות, הן בקרב המשתתפים ובקרב מפעילי התוכנית, אני מאמין שלמדו ממך רבות. אתי, אני כותב לך ממקום של הערצה למי שאת ולדרך שפילסת עבורך ועבור רבים מבני הקהילה שעדיין לא נחשפו, את מהווה מודל של כל הטוב והיפה שיש בקהילתנו המופלאה והלוואי רבים בחברה הישראלית יראו את הקהילה דרכך ובכך יפתחו דלתות לאחרים בדרך חתחתים ורצופה מכשולים. בהצלחה בעיסוקך: ג. ט.

כל הכבוד אתי !! את בחורה מרשימה ואני חושב את מהמעט הבחורות הקיימות בקהילה שהגעתן להשגים נאים . זה כבוד לא רק לך אלא לכל הקהילה ובפרט לבחורות יוצאות מהקהילה ובכלל . אני מקווה שהשאיפות שלך יתממשו . עלי והצליחי בהמשך הדרך !יישר כח !

כתבה מרשימה, אישיות מרשימה לא פחות. ניהנתי לקרוא את הכתבה. את מודל לחיקוי לא רק בקרב קהילת יוצאי אתיופיה, אלא בקרב החברה כולה. בטוח אני כי נשמע אודותייך בהמשך. אין לי ספק כי תהי בין מקבלי החלטות וקובעי מדיניות במדינת ישראל. עלי והצליחי אלמוג ברוך אדם פרטי