בוגרים יקרים,
 
ריגשתם אותנו אתמול עד דמעות.
 
ישבנו הבוקר, עדיין נרגשות ומודות מאתמול בערב, לקרוא את חוברת הברכות והתודות שלכם, חייכנו אל המילים היפות, שאגנו מצחוק מתאורו של דני את הנסיעה לניו יורק, והתרגשנו כל כך למיקרא כל אחת ואחד מהמיילים והברכות, מי בקצרה ומי באריכות, מי בחרוזים ומי בשירי ופתגמי אחרים. מצאנו במיילים שלכם את המילים האישיות, את סימני הדרך שעברנו יחד, את ההבטחה הנפלאה לעתיד.
 
הערב המדהים שהפקתם אתם, תשומת הלב שלכם לכל אחד ואחת מאיתנו, ההזמנה שלכם את וורקנש וזהבה, זרי הפרחים האישיים לכולנו, המחשבה שמאחורי הברכות, אוגדן הברכות המקסים המהווה נכס שאין כמותו עבורנו, השעון המקסים והרעיון שמאחוריו ו- אתם. שבאתם, וכתבתם, ויזמתם, וכיבדתם, והייתם לקבוצת בוגרים מגובשת ועוצמתית  - אין ולא יכולנו לבקש יותר מכך.
 
מודות לכם ולכן מקרב לב, מודות מקרב לב לצוות הנפלא של עולים ביחד, לראובן הבתם ויפעת זלבר, לנואית ולסיגל,
 
ומפצירות בכם לזכור שאנחנו לא נפרדים,
אנחנו ממשיכים ביחד ולמעלה, כאן לרשותכם בכל דבר וענין, תמיד
 
אנחנו ואלפי מתנדבים מקושרים ומעריצים שרק מחכים לכל בקשה ויוזמה שלכם כדי להיות שותפים שלכם לקידומכם האישי ולנושאים שתרצו אתם לקדם עבור קהל רחב יותר.
 
בהערכה עצומה ובאהבה
אדוה ויפעת