המייל של שוקי שהתנדב לעזור לך הוא: shuki@dart.co.il

היי שמי רבקה בת 22 מנתניה אני מגיבה בהמשך לשאלתה של רותי

אני רוצה לחדד מאיזה מקום באה שאלתה של רותי ואשמח גם לקבל תגובה מקצועית ודרך התמודדות עים העיניין. לצערנו כאשר אנו בני העדה האתיופית פונים למוסדות כח אדם על מנת לחפש עבודה ולהיתפרנס בכבוד ההצעה הראשונית היא עבודה במפעלים ובבתי מלאכה דבר הפוגע בדימויי העצמי האישי שלנו הצעירים. לכן אנו נוטים להיאחז בעמותות הפועלות לטובת בני העדה שיעזרו לנו לקום כל בוקר עים ראש מורם וללכת לעבודה כמו כולם בלי הרגשת ניחות. לצערי אין הרבה עמותות כאלו אשמח עים גם אתם תקימו עמותה כזו לנו הצעירים שכרגע אוגרים את כספם על מנת שבעתיד הקרוב נוכל להיות אקדמאים

שלום רותי זה תלוי מה את מחפשת. את יכולה לשלוח לי קורות חיים info@smartngo.net אני אנסה לסייע לך אירית

זה לא קשור לעדה אבל בחברה שלנו המנסה להיראות מערבית ככל האפשר הדרישות לתפקידים שהם לא עבודה במפעלים ,גבוהות. רות כתבה שאין לה השכלה ולכן קשה לה מאוד לעמוד בתחרות מול אדם שכן יש לו השכלה. ונכון,התפקידים שאת מתארת אולי קשים לכבוד אבל עם בולעים אותו אפשר להגיע רחוק. אני הייתי מלצרית אחרי הצבא,עובדת בתחנת דלק ועוד תפקידים קטנטנים ,ביחד למדתי והיום אני מנהלת פרויקטים. אין לזה שום קשר איפה נולדתי.ידעתי מה אני שווה ונלחמתי להצליח

אני מאחל לכולם שנה טובה ומוצלחת.

שלום אני פעם ראשונה בפורום, יישר כוח למנהלת הפורום ולמפעליו. אני מעוניין להירשם לקורס אנגלית ולכן רציתי לדעת באיזה ימים ושעות מתקיים הקורס הנ"ל? תודה מראש.

איחולי, אבל אני חושבת שהלכת צעד אחד קדימה, יש כאלה שלא יכולים אפילו לסיים את התואר. למה? תשובה: ככה

אם תקופת ההרשמה למחזור ג' הסתיימה ? מבקשת לדעת !

אני מבקשת לדעת האם עדיין מתקיים רישום למחזור ג ?

שלום חנה ודבורה, ההרשמה אמנם הסתיימה, אבל כידוע היהודים הם רחמנים בני רחמנים ולכן לא יזיק להוריד את הטופס ולשלוח לדוא"ל המצוין עם הודעה שאתן מבקשות בכל זאת להירשם. שלומית

אני מאוד שמח לראות שהאתר עולה ומקווה שנשכיל להשתמש בו בצורה יעילה.

שבוע טוב, נשמח מאד לראותכם מעבירים מסרים גם ביניכם באמצעות הפורום.

שלום לכולם, אנא היו יותר ממוקדים בשאלותיכם בקשר לתכנית. באתר מידע רב על התכנית, תחת הלשוניות המתאימות. נשמח לענות ולשלוח מידע נוסף! שלומית

היי, מאחל הצלחה רבה לאתר, וכמובן לכל מי שיעשה בו שימוש מועיל ויעיל

איזה יופי לראות שלאט לאט הכל קורם עור וגידים. הידד וברכות לכל אלה שעמלו ודאגו להעלאת האתר ברשת.

לכל המברכים והמברכות - שאו תודה בשמי ובשם יעקב סמואל, מנהלות העמותה וכל העושים במלאכה והם רבים מאד. נשמח ונרווה נחת אם תיכנסו לאתר, תפיחו בו רוח חיים בהודעות, תגובות והרבה אכפתיות. אנא הפיצו גם לחבריכם את ההרשמה למחזור ג' וככל שיקדימו להירשם - ייטב. תודה תודה

ברכות על האתר, יישר כח כן ירבו המשתמשים בו זהבה

גם אם "אסתרי" של אומרי אברה, "הסופר האתיופי הראשון", קצת דידקטי לפעמים, הוא עדיין ראוי לאהבה. על סיפור של קהילה אוהבת אלוהים שמתנגשת בקיר הרבנות ועל מסע אישי ורוחני שמוצא לה פתרון אפשרי דורון קורן פורסם: 15.01.08, 09:52 למרות מה שנכתב, "אַסתרַי" הוא דווקא ספר ראוי לאהבה. מדובר בסיפור מעודן ורוחני על המפגש המכאיב, המרסק, של עולי אתיופיה עם המציאות הלא רוחנית בארץ: עם המציאות הרבנית הלא רוחנית על פסיקותיה האטומות ונטולות החסד, ועם המציאות החילונית החומרנית והשטוחה. והמפגש הגרוע מבין השניים, מסתבר, היה דווקא זה עם הרבנות. אבל למרות שספרו של אומרי טגאמלק אַַבֵרָה, המכונה "הסופר האתיופי הראשון", הוצג באופן די צפוי כ"ספר מחאה", זהו גם סיפור על נקודת הפיוס המפתיעה שאליה מגיע הגיבור עמוק הנפש. חשיבותו הראשונה של הטקסט, מכל מקום, היא בפָנים שהוא מעניק לקהילה האתיופית: לא רק הפנים האנושיות – עם סיפורי האושר האוורירי בטבע האתיופי מכאן, ותלאות המסע האסוני לסודאן מכאן - אלא גם הפנים התרבותיות והדתיות, למשל מה שאומרת הסבתא לילד המבקש ללמוד להתפלל: "אסור לאדם להתפלל כמו כולם, מפני שאז הוא לא מתרכז בתפילה עצמה אלא רק במילים, ויום אחד אתה עלול לדקלם במקום להתפלל מהלב". אכן אכן. ולא שזה הפריע לרבנות המדקלמת שלנו לתבוע כזכור מאותם עולים "גיור-לחומרה" וחיתוך נוסף באיבר המין ("הם ביקשו לצרוב את עליונותם בבשרם של בני העדה", כותב כאן אברה על הגדול בעלבונותיהם) - ומדובר בעולים שבאלפיים שנות גלותם שמרו בדקדקנות על יהדותם, שנהרגו בגלל סירובם להתנצר ושלא הפסיקו להתגעגע לירושלים. גם "אַַסתרַי" הוא למעשה שמה של ציפור געגועים אלוהית המביאה בשורות מירושלים ובחזרה, מין ציפורה ביאליקאית בגירסת "ביתא ישראל". להעביר יד בסלע הסיפור נפתח בילדותו של הגיבור כרועה צאן באתיופיה, עם סיפורי שדים עממיים שנזקם מוגבל, כי גיבורנו הילד ניחן ביכולת להתחבר לאלוהים, מתוך איזו התמזגות עם הטבע המעבירה אותו לממד חלומי מרחף שנקרא כאן "עולם האל שדי", ובו שום דבר איננו מוצק ("הוא נזכר איך הכניס את ידו אל תוך הסלע כאילו היה אוויר"). מין חוויית התעלות שיש בה כמדומה יסוד אמיתי.